איך ארגש אתכן, אזניים אנונימיות,
כקלסתרי פנים מחוקים,
איך אמלא בקבוקי עיניכן בנוזל ריגושיי
שהסמיך וגדש נפתולים עכורים
מדם, צלולים מים, מלוחים מדמעות
געגועיי, מזיעת מכאוביי
בכבילת אזיקים, ביהלום חצבום,
לבל יבתקו מעלי
ואם חשתם אבריכם הפנימיים מתגוששים
עד ייעשוכם לבלי הכר,
עד הגיעה נפש למים, לציפור,
וכמו טובעתם בים של הוויה סדוקה,
מנופצת, היש שלמה?
וממטה אין חזור
ונפץ, חזור והכה, חזור
ורקע אגרופים ורגליים באוויר הזה
עם פיו המתעקם מטה בחיוך הפוך
ואני לשזור בכם את חוטיי רוצה
לתפור עליכם אריגי הסבוכים
בצבעי סתיו ועפר -
הלא ידעתיכם,
ובצעקתי ידעתם אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.