רוב שחר / לדעת אשה |
נפשי כלתה אחר צפונותיה
כאצעדה כרכתי גופי סביב גופה
סובא הייתי מניחוח ערגותיה
העבים עטו חביוננו
כנשר המגונן על גוזליו
אפלולית ירדה לאיטה
כשסהר שלח נגהו
והכוכבים נצנצנו גאווה
שם ידעתי מסתרי אשה
אמירי העצים התעצמו לגבוה
הרדופי הנחל זקפו קומתם
גם כנריות פצחו בשירה
והרוח הנעימה בין הצללים
שם מציתי חמדה
במקום ההוא ידעתי רזי אשה.
יוני 2005
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|