זה הפך כבר למסורת, כל פעם שאני מסיים לפתור חקירה ומקבל את
הכסף שמגיע לי, אני מגיע לכאן - לפאב של מירי, אני מזמין בירה
וצ'ייסר ונהנה מזה שבאמת המקרר יהיה מלא בזמן הקרוב והחתול שלי
אולי ידבר איתי ברגע שאאכיל אותו.
הערב לא ריק אבל עדיין יחסית שקט, שני שיכורים מטילים מטבעות
על הדלפק, כמה זוגות מסתודדים בתאים, הברמן עסוק אבל עדיין
מצליח למצוא זמן לבדוק את הלקוחות ואני בפינה הרחוקה מהדלת
שמשקיפה על כל המקום, משקפי שמש שלי מונחות על הבאר לידם חבילת
ווינסטון ומעליהם זיפו שחור עם חריטה שנתנו לי החברים למשטרה
כשעזבתי.
הבירה והצ'ייסר מגיעים, איזו בירה בלגית שהברמן הזמין לי עם
היילנד פארק וויסקי, איזה וויסקי סקוטי שמחליק בגרון כמו...
ובכן כמו וויסקי טוב. שמגיע בזמן הנכון, בדיוק כשבחורה מתיישבת
לידי ומזמינה קוסמופוליטן עם תוספת וודקה, היא נשענת קדימה כדי
שברמן ישמע אותה וכשהיא חוזרת לכיסא היא בודקת את הסביבה אבל
מתעלמת ממני, אני מוציא לאט מאוד סיגריה ומגלגל אותה בין
אצבעותיי, אני מנסה לתפוס את המבט שלה וכשאני מליח אני מושיט
את החבילה לעברה, "סיגריה?"
היא מסתכלת עלי במבט בוחן ואז מושיטה את ידה ומוציאה סיגריה
לאחר מכן היא שמה אותה בפיה ומלכלכת אותה עם האודם הבורדו שלה
ורק אז אני שם לב אליה באמת- היא אישה באמת יפה, עם שער ברונטי
עד לגובה החזה, שמלת ערב צמודה, נעלי עקב שלא מתאימים לבאר
מהסוג הזה, עיניים ירוקות צלולות ופה שמכוסה באודם בורדו חזק
ביותר, היא מדיפה ריח מבושם יקר כזה שמקבלים מתנה מחברה שבאמת
יודעת איזה בושם החברה שלה רוצה.
אני מצליף את הזיפו שלי כלפי מטה ובכך פותח את המכסה בקליק
רעשני לאחר מכן אני מכניס את הסיגריה לפה שלי ומשתמש בידי
הפנויה כדי להקיש על הגלגל, האש ניצתת ואני מדליק לה את
הסיגריה, היא מסתכלת עלי וממלא את פיה עשן, לאחר מכן העשן נעלם
המורד הגרון וגם לשם הולכות עיניי, אני חוזר לעצמי ברגע שאני
שומע אותה, "שמי ג'קי, תודה על הסיגריה, אני רואה שאתה חוגג
שם, לכבוד מה?"
הסתכלתי עליה וניסיתי שלא לקפוץ על המציאה "אני? לא חוגג סתם
שמח מסיום של עוד יום עבודה מוצלח".
היא מטה את ראשה אחורה בניסיון לגמור את כל המשקה אבל משאירה
קצת בתחתית הכוס "ומה כל כך מוצלח בו?"
"פתרתי איזה מקרה של חטיפה ואונס, שלחתי אותו לכמה עשורים
טובים בכלא" אמרתי כבדרך אגב.
"המקרה של הילדה מבוסטון? באמת? חשבתי שחוקר פרטי פתר את
זה..." היא התחילה לנוע בכיסא חסר המשענת שלה.
"ומה גורם לך לחשוב שאני לא חוקר פרטי?" הפנתי את מבטי ממנה אל
הברמן שניסה להתחיל עם איזה זוג בחורות בסוף הבאר, הוא נראה לי
נשוי אבל לא ממש איכפת לי - אם אשתו תתחיל לחשוד זה אומר יותר
עבודה בשבילי.
"אני יודעת איך קוראים לך..." היא השעינה את הסיגריה במאפרה
וסיימה את הקוסמופוליטן שלה, "גרג משהו... גרג.... איזה חברת
בירה אני לא מצליחה להיזכר, מה שכן אני זוכרת שזה שעשע את
החברה שלי קטי, אההה אני לא מצליחה להיזכר..."
"מילר" אני מעביר את ידי בין הכיסים ומוציא כרטיס ביקור עם שמי
ומספרי עליו "גרג מילר" אני מושיט לה את הכרטיס והיא בוהה בו
כאילו היא מנסה לפתור משוואה עם שני נעלמים.
"מילר, נכון. היה מפחיד לרדוף אחרי הפסיכופט הזה?"
"בשביל בן אדם שהצליח לקחת ילדה באמצע קמפוס מלא סטודנטים
ולהעלם בלי עקבות הוא די מטומטם, אפילו לא יריתי פעם אחת
כשעצרתי אותו" נזכרתי במה שקרה בבוקר, וחייכתי לעצמי.
בשלב זה היה לה מבט שסימל התעניינות מזויפת אבל כנראה שהיה לה
סיבה לזה "מה קרה? איך תפסת אותו?"
למרות הזיוף המשכתי וכנראה שעשיתי זאת מתוך רצון להריץ את
התרחיש המשעשע עוד פעם "מצאתי את הבית שלו דרך מנהל הקמפוס,
הוא היה סטודנט אז זה היה יותר פשוט הרגע שהיה לי שם, הגעתי
ומצאתי בית ריק עם בחורה אחת מוטלת באמבטיה, שאלתי אותה איפה
הבחור והיא מלמלה משהו בקשר לזה שהוא יחזור עוד מעט, ירדתי
למטה וחיפשתי שירותים, מצאתי ליד המטבח שירותים מלא עם אמבטיה
וכיור, הלכתי ונברתי בארון שלו שם מצאתי דבק מגע, הלכתי לטלפון
והתקשרתי למוקד הארצי וביררתי מה המספר שממנו אני מתקשר,
סיימתי את השיחה ושפכתי דבק מגע על הטלפון שהנחתי בחזרה על
קנו, הלכתי לשירותים וחיכיתי." הפסקה דרמטית, שתיתי לאט את סוף
הבירה שלי,"אחרי עשר דקות שמעתי אותו חוזר, הוצאתי את הפלאפון
שלי וחייגתי את המספר, הטלפון צלצל ובמהרה הבחור הלך לענות,
כשהרים את השפופרת ניתקתי ותהיתי האם הוא כבר הבין שיש לו את
החרא הזה על הידיים, אחרי דקה הוא נכנס לשירותים וניגש לכיור,
הוא לא הבחין בי עד  שהרים את ראשו וראה אותי משתקף במראה, הוא
לקח כמה שניות וניסה להבין מה קורה וכשנפל לו האסימון הוא ניסה
לרוץ לדלת, עם רגל מוכנה על הקצה הטחתי את הדלת וקמתי, תוך כדי
שאני מוציא את המגנום ששהה מתחת לבית השחי שלי, הוא הביט בי
במבט מבולבל כשהאקדח מכוון לראשו, ראיתי את הרצפה נעשית רטובה
מתחתיו וחייכתי, החלטתי שהספיק לי, הנחתתי את הקת על עורפו
וכפתתי את ידיו ורגליו, בזמן שהוא נאנק בשירותים עליתי למעלה
ושחררתי את הבחורה, הזמנתי משטרה ואמבולנס וחיכיתי".
היא בהתה בי בתחושה מבולבלת, וזה שעשע אותי עוד יותר, לרגע
חשבתי שהיא הולכת לבכות אבל זה עבר לי ברגע שהיא הרימה את
הסיגריה ולקחה את השאיפה האחרונה ממנה, "זה קורה לך ביום יום
שאתה פותר כאלה מקרים בכזאת פשטות?"
"לא, בהחלט לא, בגלל זה הבירה והוויסקי". הבטנו אחד בשני אבל
לא דיברנו, היא בחנה אותי אני בחנתי אותה, בסופו של דבר היא
פתחה את פיה, והמשך השיחה הדרדר לפי כל אמות המידה "אתה רוצה
ללכת לאיזה מלון? יש אחד לא רחוק מכאן"
"אני אומר לך המזל שלי לא מאבד מעצמו היום" באתי כבר לסיים את
הערב שלי בבאר ולהמשיך אותו במלון כשהיא המשיכה את המשפט שלה,
"עם המשכורת שבטח קיבלת על פענוח המקרה תוכל להרשות אותי",
ברגע אחת פני השתנו, חזרתי לתנוחה הנורמאלית שלי על הכיסא
וראיתי שהיא מבינה את העניין, זאת לא הפעם הראשונה שאדם דחה
אותה כשהבין את המקצוע שלה, "אני מבינה שאתה לא מעוניין?" היא
עמדה ובדקה האם היא רוצה להישאר או לעבור לדג הבא שלה.
"זה לא שאני לא מעוניין אבל זה תלוי באיזה עניין את מדברת, בך
כמובן, אבל אני חשבתי שאני כזה שרמנטי שתשלום לא יהיה חלק
מהיחסים שלנו"
"אתה באמת שרמנטי אבל בחורה צריכה לעשות כסף" היא נשענה ונישקה
את הלחי שלי, ולאחר מכן יצאה מהבאר.