הלוואי והיית מפסיק עם הרמזים הטיפשיים האלו.
כל דבר שאתה כותב זה ציטוט משיר,
כל השירים שאתה כל כך אוהב
שמדברים על אהבה,
ועדיין אין לך מושג מה זה בכלל.

כתבת לי מכתב.
כל כך חיכיתי שיכתבו לי,
וחבל לי שזה בא דווקא ממך,
ועד אחרי כל מה שקרה.
תמיד כותבים לי כשאין עוד מוצא.

נשארתי בבית יומיים.
אני חושבת עליך הרבה.
מעניין אם אתה חושב עלי,
אם כל ה"אותך" בשירים מזכירים לך אותי.

בכלל לא היית חשוב לי,
לפחות כך חשבתי.
זה רק הרעיון של להיות קרובה שוב.
זה הסיכוי שהתכוונתי לתת
לך,
לאהבה בכלל.

עוד לא עניתי לך על המכתב.
רק לעצמי.
אפילו לא בכיתי ממנו.
פשוט מלא בתירוצים.

אני לא הולכת לעזור לך להתמודד עם הבעיות שלך,
ולא, לא נהיה ידידים כמו קודם.
היינו בכלל?
אמרתי לך בהתחלה שאני לא רוצה להיות עוד סיפור
כשכולן הזהירו אותי.
לא רציתי להזהיר,
אבל עכשיו אני בדיוק במקום הזה.

מפחדת לשמוע שאתה כבר יוצא עם עוד מישהי.
אולי איתה.
למרות מה שכתבת,
מקווה שתשמע שאני יוצאת עם מישהו אחר.

אני רוצה להגיד: אני אוהבת אותך.
זה חסר לי כל כך.
אני עוד מאמינה.
קצת חבל לי שזה לא אתה
שיכולתי לאהוב.