היא הגיעה.
המלאך שלי סוף סוף חזר אלי
לזמן קצר וכמעט חסר משמעות.
אבל היא חזרה יחד עם הילה לבנה שעוטפת אותה ברוך ותמימות.

היא נסעה,
נעלמה מעיני כאליו איבדה את דרכה,
כאילו הלכה לטיול ולא מצאה עצמה בין העננים.
ואני,
ניסיתי לתקשר איתה, לקרוא לה,
אבל היא לא הבינה.
היא הייתה כל כך רחוקה ממני עד שהיא שמעה צלילים חסרי משמעות.

והיא כל כך אוהבת.
מפגינה חום ואהבה ללא תנאים,
מחבקת ועוטפת, נותנת משמעות, רצון להמשיך.

והיא בסך הכל ילדה,
והיא לא מבינה את עמקיי רגשותיי,
והיא תעזוב שוב מבלי לדעת את כמות כאבי.
היא לא אחראית, ואין לה שום מושג,
ואין שום דרך להסביר.

ואני רק מקווה שבסוף המלאך שלי יחזור אלי.
שהיא תבין את רמת אהבתי אליה,
את רצוני להיות איתה.
שתבין שאני פה בשבילה,
כי גם אני רוצה להיות המלאך שלה.

מוקדש לאחיינית האהובה שלי, ג'ואי.