עומר ישראלי / עפים עם הרוח |
בין אחת לשתיים אתה שותה קפה.
מתרווח במרפסת,טיפות המים משחקות תופסת,
ואתה בוכה.
היא כבר המון זמן לא איתך,
ואתה רוצה אותה לצידך,
ואתה בוכה.
עפים עם הרוח לכל כיוון,
לא משנה.
ואתה רוצה אליה.
ואתה רוצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|