|
לובשת חולצה יפה אדומה
מותחת קו שחור בתוך עיניי
ממלאת את לבי בנשימה
ונושכת קלות את שפתיי
מדליקה את המנורה הירוקה
ונרות בשומים וקטורת
מקפלת את הכביסה הזרוקה
את הדלת מאחורי סוגרת
שומעת בלוז מלטף ועצוב
על אהבת יהלום ורכבות
ואיני מחכה לך, אהוב
כבר לא נותרו לי סיבות.
כותבת שירים בחשכת חדרי
והדמעות תקועות לי בגרון
אבל כל המצב הזה מקרי
כבר יודעת שיש לי פתרון
בעצם זה לא כזה נורא
להיות רומנטית עם עצמי
יותר בלבי אליך לא אקרא
לתת אהבה, יש לי כבר למי...
לעצמי. |
|
|
רק קפצתי לבדוק
אם השמועה
נכונה, וזה
שמאשר את
הסלוגנים באמת
לא קורא אותם
לפני זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.