בילי הקטנה / זכרון ההווה |
איתנה וממשית מול עיניי
מראה רואה אני
השתקפות ישנה במרחק נגיעה
זו אני מול עיניי
בלי ערגה ובלי קול
סרט אילם
והמלל חרוט לי בראש
חרוט היטב כביום האתמול
זכרון ממשי ששאב אותי
אותי, את עצמי או אנוכי?
לא אדע לעולם,
לא אדע
כי שזורים הם כגלי הים
עובר גל
שב
ונעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|