אני יושבת על הכסא, בחדר שלי.....
מחזיקה את התמונה שלך ביד וחושבת......
עליך כמובן.....
על זה שבחיים לא תהיה שלי.....
ובחיים לא נהיה ביחד.
יש לי מן הרגל נוראי להידלק על הבנים שאני יודעת שבחיים לא
יהיו שלי,
ושלא יהיה ביני לבינם כלום.
אבל הפעם זה שונה,
זה לא סתם הידלקות, כמו כל השאר,
זאת אהבה.
אני שוב מסתכלת על התמונה שלך,
בא לי לקרוע אותה ל-1000 חתיכות קטנות,
אבל אני לא יכולה...
זה קשה לי...
אני פשוט לא מסוגלת לעשות דבר כזה....
כבר עברה שעה, ואני באותה תנוחה כמו מקודם,
פשוט יושבת על הכסא, מסתכלת על התמונה שלך....
וחושבת..... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.