|
Even she can no longer see
that sadness has taken all over me.
My lonely spirit slowly dies;
my graceful eyes tell only lies.
My stars of light fall one by one.
An unseen fight suppresses new dawns.
As sparkling tears improve my form,
a misleading smile became my norm.
To make you see how pretty I can be
when I cry, and I cry, oh I weep endlessly.
The misery that chokes and swallows me deep.
To this chasm I fall every night when I sleep.
A creation of this depth kiss.
A black fog in the bottom of this abyss.
Constructing new chaos
for my ancient gathering of ethos.
Now in cold mirrors I get,
and now I can see I am all in one set.
The pieces of me are now whole.
No more I scream some of a silent call.
Oh pieces of my face,
I walk still in the same old trace.
I look, and I am still sad
but a triumph I demand
because with
beauty
of sadness
I shall always amend. |
|
קן לציפור בין
העצים, ובקן לה
שלוש ביצים,
ומעל הביצה, הס
פן תעיר, עומד
לו עומד לו זין
שעיר.
איזה הומור
שירותים, גועל
נפש ממש. פיכס!
פויה! פויה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.