|
בשם כל הטירונים
שרודו בידי מפקדים
אני מקדיש פק"ל זה לחיי הקודמים
שני חיי פחות אחד מעשרים
להריץ אחורנית את העתמת הצבע לחום
את הזדייפות השירים לצעקות הקשב
את התנצלותנו מכל ערך מוסף אישי
את המגע בכף ידה לפחות מ-40 ס"מ
לו יכולתי לחזור לשם ולומר לעצמי
"אתה צוחק עכשיו אבל אני יכול לגרום לך לבכות"
לו יכולתי לחזור לאותו גיל ולא ללמוד לספור
"3 ,2 הקשב"
אומרים שעדיף לא לאהוב מלאהוב ולאבד
אז אולי עדיף שלא הייתי בונה את כל מה שהיה
ולא הייתי מאבד אותו בפחות מדקה
כשעליתי על אותו אוטובוס הפקה
בשם כל התיכוניסטים
שהגישו עבודות שלא רצו להגיש
אני מגיש עבודה זו למורות להיסטוריה
שני חיי שבע עשרה
למדנה אותי לזכור את הנעשה
אם לא בשלהי המאה ה-19
לפחות בחיי הקטים והעלובים
לפני הכיבוש הישראלי
לפני חיל המפקדים.
התנצל - הסיר
העתים - האפיל
מוקדש ליאיר סרי לוי, בהשפעת אחד השירים האהובים עליך, שתה
לכבודי. |
|
|
אני בכלל לא
ילד,
אני תות.
(המלנכולית) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.