מני יריב / ילדי הקט |
אך בגן פי אלף הוא פורח.
מי כמוך ילדי יודע
ואביך אשר חש ושומע.
חשתי אותך בכול מגע וליטוף,
אהבתיך מרגע הלבשת החתול.
ריח גופך ומגעו, גרם לי לשכרון.
יופיך ותבונתך, הביאוני לתמהון.
כול פרח באביב צומח
ובשלכת כול עץ גווע.
אך צמיחתך מרהיבה בשנים,
וכמיהתי לך מחזקת שרשים.
תמהה אנכי על דרך בקשתי
ומלא נא את משאלתי.
אנא שמור את אהבתי עמך
כגודל אהבתי העזה לך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|