לפני הכל - אלו שני קטעים, מוזרים בהחלט, מעין תיאוריות מוזרות
שכאלה. enjoy

האדם הוא כמו בצל 1

האדם הוא כמו בצל -
עוד איש יורד בדרך,
עוד אירוע משאיר אותו
עומד לבד, פגוע וחשוף.
ואז מתחזק האדם וממשיך בחייו.
והנה שוב איש יורד,
שוב אירוע משאיר אותו חשוף.

האדם הוא כמו בצל -
עם כל אדם שעוזב נעלם חלק ממנו,
עם כל דיכאון הולכת שכבה של שמחה.
ובסוף האדם שנשאר,
הוא רק קליפות ריקות.

האדם הוא כמו בצל -
כאשר הוא נגמר, לא נשאר כלום,
מלבד אותם הזכרונות.
אותם אירועים, אותם אנשים,
שהפכו אותו למי שהוא,
שנעלמו בעת מסעו.

האדם הוא כמו בצל 2

האדם הוא כמו בצל -
כשאתה מסתכל על אדם,
אתה רואה את הבצל מתקלף למול עינייך.
כל כאב ננעץ בו כסכין,
מקלף עוד שכבה וגורם לך בדרך לבכות,
כאילו להשתתף בצערו של אדם.

אתה רואה אדם מתמוטט מול עינייך,
רואה אותם אט אט קטן, נעלם, מתאדה באוויר.
אתה שם כל כך חייו ובעיקר שם במותו,
נמצא בלוויה שלו, מספיד אותו.
מספר על כל הקליפות שקולפו,
על כל המכאובים שאינם עוד,
ששם רק בתור זכרונות.
הזכרונות,

שכמו בבצל -
יוצרים את האדם.
אשר הם כל מה שנשאר ממנו,
לאחר שהוא נגמר.

האדם, הוא כמו בצל.