אחרי שכבר נעלנו את השער הוא שאל אותי פתאום:
"את באה לסיבוב באוטו?"
"באוטו?" שאלתי אותו בתמיהה.
"כן, למה לא?" הוא ענה ברכות.
"השתגעת? לא נוח שם... בוא לבפנים."
"את מעדיפה שם?"
הנהנתי בראשי.
הוא פתח את השער והלכנו עם חיוכים מרוחים עד למיטה, ובדיוק
ברגע שהוא בא לנשק אותי, הטלפון צלצל.
בבקשה שזאת לא תהיה אישתו, חשבתי לעצמי בפחד גובר.
למזלי, זה היה חבר.
תוך כדי שיחת הטלפון, הוא כבר התחיל, נוגע לא נוגע, הריח הממכר
שלו והיד החמה שלו שנוגעת וגולשת. נלחמתי עם החגורה שלו
ושיגעתי אותו תוך כדי השיחה.
אחרי שהוא סיים התחילה תשוקה מטורפת להתפרץ.

להתלבש בשקט ולחפש את התחתונים שלי חצי שעה.
"אתה צריך ללבוש משהו שיותר קל להוריד", אמרתי לו בצחוק.
"זה מגביר ת'ציפייה" הוא אמר בחיוך.
ואני חייכתי חזרה.

"מה זה היה בשבילך?"
הוא שאל אותי אחרי שיצאנו מהחדר והחשיכה עטפה אותנו מחדש.
"הדבר היחיד שאפשר לחשוב על זה, כיף", עניתי לו, במין קול
ילדותי.
"ואתה?" שאלתי בתקווה לשמוע משהו אחר.
"אותו הדבר", הוא ענה לי עם החיוך היפה שלו.
"למה, איך עוד אני יכולה לראות את זה?" שאלתי כאילו לא מבינה.
"יש אומרים שאחרי המגע בא הרגש אצל בנות... ולא הייתי רוצה
ש..."
"אני יודעת", אמרתי במהירות, נדחפת לדבריו, "הרי אתה..."
והצבעתי על טבעת הנישואין שלו.
"וחוץ מזה, אני יודעת לעשות את ההפרדה שלי בין הדברים", אמרתי,
מנסה להישמע אמיתית.
"זה רק בשביל הכיף", אמרתי בחיוך מוחלט.
"אז אני שמח שאנחנו רואים את זה באותו..." נתקעו לו המילים.
"אור", השלמתי אותו, והרגשתי שזה היה הרבה מעבר למילים.

הוא ליטף לי את הגב ושאל אותי אם אני צריכה טרמפ הביתה.
אמרתי לו שזה בסדר, שבאים לאסוף אותי.

"עד הפעם הבאה", הוא נתן לי נשיקה והתרחק לאט לאט.

ולרגע חשבתי לעצמי, כמה הייתי רוצה להיות אשתך אני.