בידיים שזופות שבשרן שני הוא אחז בי. הכניס את ידיו מתחת לכיור
ושטך את חתך הסכין על ידו. נפלתי עליו, רגועה, אבל מהירה.
בחלקי חשתי כי נכנסתי אל תוך גופו וחלקי האחר נרתע והמשיך
הלאה. דרך חתך הסכין חלחלתי אל דמו. באותו רגע חשתי כמו אוויר
דחוס המתנועע בחלל גופו וממלא אותו בכל טוב. כך הכרנו
לראשונה.
מאוחר יותר, באותו ערב, ישבנו שנינו. חיכיתי לו לפני השינה,
שיבוא וילטפני. שייתן לי נשיקת לילה טוב ויברכני לשלום. חיכיתי
על המיטה הרטובה והזעתי. לא רציתי להירדם, פחדתי שהוא לא ימצא
אותי. שבמקומי הוא ימצא רק איזושהי שלולית רטובה וחיוורת.
הוא לא בא, למרות שחיכיתי לו. החלקתי מן המיטה, הותרתי מאחוריי
שביל חלק של טיפות, וירדתי במדרגות הכניסה לרחוב.
לפתע ראיתי את צלו, וחשתי כיצד אני מתגברת וגועשת. כך הפכתי
לפתע לסופת ים, המשמידה את כל אשר בדרכה. לרגע אחד לא כעסתי
עליו, אך רציתי בו כל כך. עד כדי כך ששעטתי לכיוונו במלוא
עוצמתי.
הוא עצר וחיכה לי, ולפתע נרגעתי, יישרתי קו והנחתי לו לקחת
ממני חופן קטן. קומץ קטן בתוך דלי ענק.
הכלי שבו ישבתי דומה היה לדלי, אולם הוא היה שקוף ומזכוכית
וריח פרחים נדף ממנו. מעליי הוא פיזר ריחות לימונים, ועל פצעיי
זרה תרופה מרגיעה שטעמה לימון. לאחר מכן, הוא הוסיף מעט
אלכוהול, לחיטוי הפצעים. ואז, כמעט בסוף, הוא הוסיף חתיכות
לימונים שצפו בי. כה נעימות היו ידיו, שהיה קשה לי להבין שהוא
לוקח אותי לתוך המקרר שלו.
ושם הוא השאיר אותי, ליומיים שלושה, ואחרי זה, בלי לשאול, חילק
ממני לחבריו.