אני מסתכלת עליהן בזמן שהן עפות,
מסתכלת באדיקות, אפשר לומר בהערצה.
מסתכלת עליהן מבלי להוריד את העיניים.
איך הן עולות למעלה, למעלה.
לרגע אחד קשה לי להבחין
אם זה הן שעולות או אני שנופלת.

סחרחורת.

לא. אני לא נופלת.
אני אפילו די יציבה, אני חושבת.
כלום לא ברור, כלום והכל.

חזרתי אל נקודת ההתחלה.

אני מגובשת יותר?
יש לי כלים חדשים?

איך אני אדע אם המלחמה עוד לא התחילה?
איך היא תתחיל אם אני עוד לא מוכנה להלחם?

ממה את כ"כ מפחדת?
הרי את יודעת כבר את הכל.
אה, רגע, את לא יודעת כלום.

חולשה.

פתאום אפשר לקרוא אותך.
פתאום, כל מה שצריך זו נגיעה קטנה, והנה את נופלת.

אחיזה.

תתחילי לחשוב. להריץ הכל בראש.

רומי
מיקי
גיל
s
זוהר
לירון
מיכל

אני [?]

שקט.