הולכת ברחוב, מחפשת אותך אך לא מוצאת.
פתאום רואה, אך לא מאמינה, קוראת לך אך אינך,
רוצה כל כך רוצה לפגוש אותך שוב, רק פעם אחרונה,
כדי להגיד תודה על העזרה והחיוך כשלהם הייתי זקוקה.
בלילות חולמת עליך, רצה לקראתך ואז כשסוף סוף מגיעה,
אתה לא שם, לא נמצא, אני מסתכלת לכאן ולכאן ולא מוצאת
נעצבת ופתאום מתעוררת, מרגישה כאילו כל הלילה
לא ישנתי ורק רדפתי אחריך.
הלב פועם, המצח רטוב, הכול רק לא אתה.
היית חולה קשה קשה ואני כה דאגתי, לא ידעתי מה לעשות.
ואז בוקר אחד הודיעו לי את הבשורה הכי נוראה בחיי.
נפטרת וממני אפילו לא נפרדת.
אמרו לי לא לבכות, שהרי אתה עובר לעולם שכולו טוב,
אך אני לא התאפקתי ובבכי פרצתי.
כל כך הרבה תכננתי,
אך דבר לא הספקתי איתך לעשות.