החלטתי ללכת לפסיכולוגית
בחרתי באקראי מרשימה
ככה
כי כולם הולכים?
כי קשה לי?
כי היו לי סוגיות לפתור
במשך שלוש פגישות של שעה שוחחתי בנעימים על חיי
על הורי
על נשים
על קריירה
היא שאלה את כל השאלות הנכונות
עזרה לי להבין עד כמה אני עצלן
כמה פוטנציאל בלתי ממומש יש בתוכי
עד כמה הורי דפקו אותי
כל מה שהיא אמרה היה כל כך נכון
שיט, הבנתי דברים
הכול התחיל להסתדר לי בראש
בין פגישה לפגישה נכנסתי למסלול
הפכתי לאדם מהשורה
חושב חיובי
פרודוקטיבי
הלכתי לקניון לקנות דברים
היי, אפילו התחלתי לחבב מוזיקת פופ
בפגישה הרביעית
איך שהיא סגרה אחריה את הדלת
חירבתי לה את הפרצוף עם אגרוף
היא נפלה אחורנית בחבטה
מדממת באופן פרוידיאני
כרעתי לעברה וסיננתי:
"מה היה קורה אילו ואן גוך היה הולך לטיפול, אה?
אז לא היה ואן גוך, את מבינה?
לא היה ואן גוך"
חזרתי לביתי הזמני וחרבנתי את כל מה שהבנתי.