הקרניים שלה רותחות לי בעורף, אני חושבת שאולי כדאי להכנס
פנימה.
זרקתי לאוויר מבטים, הם ריחפו באיטיות ונחתו לה על הכתף. לרגע
דמיינתי אותם מזיזים בעדינות את הכתפייה הדקה.
זה החום.
החיות של הקיץ לא מפסיקות למלא את האוויר המחניק. מאחור יש כמה
יתושים, ועל הרצפה שיירת נמלים אדומות שמחפשות מחסה מהשמש.
בדרך כלל היא אומרת שתלוי איך נסתכל על זה. אני רואה אותה
פותחת את הפה ומזיזה אותו באיטיות, נותנת למילים לגלוש החוצה
וללטף לי את האזניים - בטח לנמלים שחורות, חם יותר.
הפעם היא שתקה.

לפני שעתיים וכמה דקות שאלתי את הנמלים אם הן מוכנות לזוז. רק
כמה מטרים הצידה כי הן מהלכות בבטחה לעבר הגיטרה שלי. אני לא
חושבת שהן הקשיבו...