הזמן עובר כל כך מהר
פתאום צריך להסתדר
אנ'לא מוכן עוד לוותר
וכבר צריך להתבגר
פתאום בעולם אין שחור ולבן
ואני מבולבל, מרגיש לא מוגן
פתאום אני כל כך קטן
אבל מאוחר, אין עוד זמן
לא יודע מתי כל זה קרה
אין ספור זכרונות נערמו במגירה
שואל את עצמי אם זה טוב, אם זה רע?
וטובע שנית בטיפה המרה
לא מוצא את עצמי בתוך השאון
בורח מצער, מתחמק מיגון
הרגשה של פספוס חורצת לשון
אני לא בנוי לעוד כישלון
מעלי מחייך השעון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.