|
אל תפחדי!
אני אומרת לעצמי.
מה כבר יכול
להיות?
הזעקה החנוקה.
הדם ההולם
ברקות
ואני משננת
לא נורא.
לא אכפת.
גם אם סוף,
אם סוף כל סוף
הפחד -
לא מוצדק.
משדלת את עצמי
מתחננת את עצמי.
לשווא. |
|
|
אני לא,
מעולם לא
הייתי,
ולעולם לא
אהיה,
ואני גם לא
דומה.
יעקב פופק
מכחיש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.