אֶת הַחֹמֶר מִמֶּנּוּ עֲש-וּיִים חֲלוֹמוֹת
מָצָאתִי בְּמַבָּטֵךְ הַנּוֹדֵד מְעֻרְפָּל
מָנִיתִי בּוֹ אֵין-חֵקֶר תְּהוֹמוֹת
נַרְקִיסִים בְּעֵינַיִךְ רוֹחֲפִים בֶּחָלָל

עִם צִפּוֹרֵי-שְׁקִיעָה עוֹבְרוֹת בִּמְעוּפָן
צָפִיתִי בָּהֶן חוֹצוֹת שָׁמַיִם
חוֹלְפוֹת עַל-פְּנֵי פִּסַּת-לֵב מְעֻנָּן
דּוֹאוֹת לָהֶן בְּשַׁרְשֶׁרֶת כְּנָפַיִם

וְגַם אֶת צֵל-הָאוֹר הַהוֹלֵךְ וְצוֹבֵעַ
בְּפָז הָאֶתְמוֹל אֶת פְּנֵי הַבִּנְיָנִים
בְּחַלּוֹנוֹת רִיסִים מוּלִי זָהָב נוֹגֵהַּ
בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן שֶׁלִּי מַחְרֹזֶת-פְּנִינִים

אֶת הַחֹמֶר מִמֶּנּוּ עֲש-וּיִים חֲלוֹמוֹת
אָסַפְתִּי מִכָּל שְׁתִיקוֹת רְגָעַיִךְ
כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ מַפִּיל בִּי עָרִים רְדוּמוֹת
בְּמַשַּׁק שֶׁל פַּרְפַּר מְרַפְרֵף מִלּוֹתַיִךְ.

                                                           
דן ספרי
                                                          ©