|
ובשוך המלחמה מעיירתנו הפצועה
עת עדיין יגירו שפתינו דם
אז יעלה שחר צחור מעל לכתפינו
ואנסה להבין את אשר אירע לי
ומה מנפשי נשאר לו דומם בשדה הקרב
ומי הם איבריי שעדיין איתי
ואילו פחדים השלתי מעליי בדרך
ואילו הם שלא יעזבוני לעולם
והאם בשעת רדת ליל שלום על כוחותינו
יעלו בי הרהורי קרב אפלים
או שמא אילו הם פנייך שלא יעזבוני
כמו צלקת קרב עמומה ובוערת |
|
|
עושים.
משקפיים עושים
לי את זה.
משקפיים - זכר.
"משקפיים עגולים
לי בקצה החוטם"
אחת שלא ישנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.