|
הלום ליבך בגופי
טמון ראשך בחיקי
שלם לי חובך אליי
במבטך
תקוות השווא הן שעייפו אותי
זו אותה הרצייה שגברה על ההגיון
ועכשיו כשאתה כאן
הכל נשאר במקום
חבק אותי בשקט
לחש באוזניי ממילותייך החמות
שכח מהרגלייך השמורים
במבטי
הרדיפה היא שעייפה אותי
זו אותה התשוקה שגברה על ההגיון
ועכשיו אתה כאן
ובכל מקום
איזמל בלילה
מרצד בחלוני
מתנועע הלוך ושוב בחלל
ונעצר |
|
|
לפעמים קורה
שהעמוד של הבמה
לא מזהה אותי,
ואז במקום להגיד
לי שלום, הוא
אומר לי "תן
סיסמה!" או משהו
כזה ואז אני
מרגיש מ-זה
מסכן, אבל רק
לרגע, כי מיד
אני מכניס לו
ססמה והוא לא
מבין מאיפה זה
בא לו.
אנשם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.