שהפך לציור
שהפך למתנה
שנגמר בריב
שנקרע
שנכתב כשיר .
שצולם כתמונה .
השיר
גבר ואשה מכסים ערוותיהם
בחופני דבלים
פטמותיהם צמוקות בעור הקר
כמו אשכולות הענבים שהשארנו עך גג ביתך
התחבאנו מאחורי גל רעפים
לראות מה יקרה
כשקמתי לדבר ליבי אליך
היסית אותי ,
שלא אפריע לאשכולות .
ראותי כאבי
כאילו היו אצבעותיך צלעותי
משתרגות
מעל לבי
(שיר שכתבה לי דגנית צימרמן עפ' העבודה הזו ובכלל )
תודה ליסמין ולדותן
אני שונא לעשות מסגרות - אני גם גרוע בזה .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|