הכאב הזה משגע אותי. ואני מקווה שהוא יעבור. אני לא רוצה
להמשיך לחיות עם הכאב הזה.
כולם אומרים לי שעכשיו אולי קצת כואב אבל זה יעבור, הכל עובר
בסופו של דבר, אבל עכשיו לא נראה לי שזה יעבור. הכאב רק מתעצם
ומתעצם ואני נקרע מבפנים.
אני מחכה ממנו לטלפון, למילה שתתן לי תקווה. אבל אני יודע שזה
לא יקרה. לא עכשיו. וכנראה שאף פעם.
קשה לי לעכל את זה.
הקאתי, בכיתי, נשכבתי על הריצפה, שברתי את הכיסא. נלחמתי בכל
כוחי ואמרתי לעצמי שאני יכול להיות בלעדיו. אני לא.
כל דבר שקורה ישר מזכיר לי אותו. שיר, סרט, תוכנית בטלויזיה,
אפילו פרסומת. אני מנסה לעצום את העיניים, להדחיק, להכחיש
ואני יודע שזה לא יעזור, שמתישהו, איפשהו אני אתפרץ אשפוך את
הכל החוצה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היה רבי יוחנן
ברבי שמעון גולש
באינטרנט. אמרו
לו תלמידיו,
רבי, אינך מתירא
מפני מלכות?
דהיו תפשין
אותך, והיו
סורקין בשרך
במסרקות ברזל,
כאשר עשו לרבי
עקיבא! אמר להם,
עזבו אותכם
ממלכות, אתגר
קרת הביא אותה
בסיפור חדש!
והיו כולם
קוראין,
ומתמלאים בשמחת
הבמה, וישכחון
פחד המלכות.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.