דב וובר / תמיד בוריד |
מספק השראה
נכנס לדם, מחלחל
כתחושה.
בראותי אותך,
רואה אותי, ומחייכת
מוצף אני בכוחו של הזוג
נפשך טובלת בים של כנות חבויה,
סכר הבושה עוצר את הזרם.
החומר הזה, מתחשק
להסניף אותו,
לנשום את הערום,
לאבד את סגולותיי מולך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|