"...תקשיבי לי בהמה את הרסת לי את החיים, עכשיו לא מעניין אותי
מה האח שלך אומר..."
"אימא!" צעקתי מאחורה "אני צריכה פיפי"
"כן מתוקה, אנחנו כבר עוצרים בתחנת דלק, אבא כבר עושה הפסקה"
ואז הם השתתקו ואני שמחתי שיש לי פיפי כי ככה הם לא צועקים.
"אנחנו לא סיימנו את השיחה," אבא המהם ואימא שאלה אותו אם הוא
מעדיף לפתח את החלק שבו היא הרסה לו את החיים או להתמקד בזה
שהיא בהמה וגם קראה לו אגואיסט מסריח והפנים של אבא נהיו
אדומות כמו בלון והוא תופף על ההגה בצורה מצחיקה אז התחלתי
לצחוק והוא שאל אותי מה כל כך מצחיק לעזאזל ואימא אמרה לו שדיר
באלאק הוא מוציא את זה על הקטנה ואני אמרתי בקול הכי מטופש שלי
"עזאזל עזאזל" ונקרעתי מצחוק. אימא התחילה לשאול את אבא אם הוא
רואה איזה יופי של דוגמא הוא נותן לילדה אבל כשהוא ענה לה
"עדיף שהיא תגיד מילים כאלה מאשר... מאשר... מאשר..." אימא
התחילה לצחוק גם ואחרי זה גם הוא ואני פתחתי בעוד סרייה של
עזאזלים וכולם היו מחויכים ומבסוטים אבל לי ברח פיפי כי צחקתי
ממש חזק ואפילו שזה כבר מזמן לא היה מצחיק ואמרתי "אימא, ברח
לי" ואבא שהתנהג מוזר כל הבוקר דווקא שמח אני חושבת כי הוא אמר
"יופי, פשוט מושלם".
בצומת גדולה עם קניון עצרנו ואימא קנתה לי תחתונים חדשים
ולקחה אותי לשירותים להסתדר ואבא ישב בשולחנות שלמטה ואמר לה
שהוא בינתיים ישתה קפה ושלח יד לקופסא של הסיגריות.
אני אמרתי לו שהגננת שלנו אמרה אתמול בגן שמותר לנו לבקש
מהגדולים שלא יעשנו לידנו כי זה מסריח ואבא אמר שעשן מתפוגג
באטמוספירה מה שאי אפשר להגיד על שתן שמקסימום עולה לראש ואימא
הרימה יד כאילו שהוא הגננת והיא מצביעה אז הוא הוריד את
העיניים ורק אמר לעזאזל רק שהפעם אף אחד לא צחק. בדרך לשירותים
שאלתי את אימא מה זה "אטמוספירה" והיא אמרה שזה מקום של אבות
מתוסכלים ולי ברח החשק לשאול אותה מה זה מתוסכלים ורק עשיתי עם
הראש כאילו אני מבינה והיא נישקה לי את המצח.
כשיצאנו ראיתי שהעיניים של אימא אדומות ואבא המשיך להיות מוזר
והרים אותי באוויר ושאל מה שלום הנסיכה שלו ועניתי לו שאם היא
תאכל גלידה אז היא תהייה מבסוטה-סוטה והוא קנה לי ולאימא
וישבנו בשמש.
איזה כיף זה לנסוע עם אימא ואבא לרבנות!