תבינו זה לא אני, זה לא אתם, רק ההורים שמציקים תגידו מה כבר
יש לכם?
התעודה הציונים, זה מה שאתם רוצים? החיים קצרים מדיי בשביל
לחיות על מספרים
עוד מבחן ועוד בוחן הציון שלי עגול, כתבתי על הדף "נמאס כבר לא
יכול"
הזמינה ת'הורים, זיינו ת'שכל המורים, אמרו ציון ציון תראו כולם
נכשלים
עכשיו אני בחדר כותב לי פה בדף, לא יכול לצאת בשקט ההורים
עושים מרדף
'סתכל לי בעיניים בעישון לא בלבן, תגיד שלא נמאס לך ת'רוצה
לעוף מכאן
נשאר עוד שנה מסכנה אחת לשרוד, עזבו באמא'שכם לא בא לי כבר
ללמוד
עוד דקה, עוד שיעור, עוד צילצול, עוד הפסקה, נקרע לי כבר
הווריד רוצה קצת מנוחה
פזמון:
12 שנה תקוע בבצפר, נמאס לי כבר אחי, החיים כאן לא בסדר
נמאס להשקיע, להזיע, לנסות, עזבו אותי בשקט תנו לי כבר לחיות
עוד מעט גומר בצפר הולך להיות חייל, רוצה קרבי הכי אחי אצלנו
זה מקובל
שחררו קצת את הלחץ תראו את החיים, לא עשרות לא מאיות לא יעזרו
לי בשטחים
תודה אבא אמא, באמת זה דיי מובן, אבל את העתיד שלי אני בחרתי
והוא כאן
לא עם תעודה ולא עם מאיות הוא נמצא עם החברים שמפטרלים כאן
בגדרות
לא יומיות לא שבועות אלה חודשים, תאמינו לי אני עמוק כאן
בשטחים
סיירת מובחרת זה מה שרציתי, קיבלתי גם קיבלתי ומאז עוד לא
בכיתי
רוצה גם קצת הביתה אל החברים, אל אבא וגם אמא אפילו לאחים
הקדמה:
'סתכלו לי בעיניים ותגידו לי אתם? נכון ממש נמאס? זה פשוט לא
יתכן?
תקשיבו טוב טוב אני אתן לכם לראות ת'מציאות האמיתית לא רק
ספרים ומחברות
סיימתי ת'בצפר התגייסתי לצבא, סיימתי את השיר והתעודה כבר לא
שווה
התעודה עכשיו בבית זרוקה על המיטה, היא לא תועיל לי כאן עמוק
בתוך האדמה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.