|
האם ציירתי לך פעם
את שבילי השערות
הסבוכות/נעתרות לכף ידי,
שחורים היו
וכעת האפור קורץ בם.
האם נעתרתי לך פעם
לקחתני בכף היד הגדולה
אל מקומות מסתור
שהיו לך
על עלים יבשים/מרשרשים
תחת כובד אהבתך.
אולי עתה אוכל לתלות
תמונת זכרונות
על שמי האופק הקרובים,
תמונה בשחור-לבן
ושבילים אפורים. |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.