|
דמעות כיסו את פניי
כשמשכת את ידך מבין ידיי
דמעות חנקו את גרוני
כשפנית ללכת ממני
כי אני יודעת שעכשיו...
זה הרגע האחרון
ויותר אותי לא תאהב
כמו שהיה ברגע הראשון
כשנפגשנו לראשונה
והיתה גם הבנה
והיינו זוג אוהבים
והרגשנו את החיים.
אז עכשיו אתה הולך
וליבי בי דועך
לחיי רטובות מדמעות
ובעיניים גדולות עצובות
מביטה בדמותך, מתרחק
ועוד רגע רוצה לחבק,
את שפתייך לנשק ארוכות.
זה הרגע האחרון
מביט עוד שנייה בשעון,
את לבי השבור
אתה לא שמעת,
בדעתך אתה גמור
שהיום זה נגמר, והלכת... |
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.