כבר לא נשאר לי שום דבר חוץ מעצמי,
הדרך מובילה אותי לעוד טעות.
היום עובר ומתחלף ביום סתמי,
בבוקר מתעורר בלי צל של משמעות
לאן אני הולך? ואיפה מתחילים?
מרגיש שיש סיבה לפגוש את אלוהים.

וכנראה שזה מזמן הפסיק להיות כל כך כואב
ואם אתמול אני פחדתי אז היום אני אוהב את החיים
בלי השפיות, נחיה-נמות, אותם צלילים, אותה בדידות,
עצוב שכל מה שנשאר זה רק מכתב קצר של התאבדות.
אין שום חדש שם במחר, רק הסיבה שלי לרצות למות.

כבר לא נשאר לי שום דבר חוץ מעצמי,
הדרך מובילה שוב למבוי סתום.
הפתרון הוא סוג של קסם די סתמי,
הראש שלי חושב אבל הלב אטום.
לאן אני הולך? ואיפה מתחילים?
מרגיש שיש תקוה לפגוש את אלוהים.

וכנראה שזה מזמן הפסיק להיות כל כך כואב
ואם אתמול אני הרגשתי אז היום אני חושב
על המציאות, נחיה-נמות, אותו חלום, אותם שירים בלי משמעות
עצוב שכל מה שנשאר זה רק עוד שיר קצר על התאבדות
אין שום חדש שם במחר, רק הסיבה שלי לרצות למות.