אביגיל נץ / בראי השנים |
לבכות מול ראי
מעל לשמיים
יושב אלוהים...
ודמעותיו - ילדה קטנה
ולה אין שקט או תפילות
והיא דרוכה בהמתנה
שישטפוה הדמעות
שעה מוקדמת
לרקום בנייר
ואין לי עופרת
או צער מוגדר
והיא עוד שם - כמו מלאך
כורעת בין שדה של חול
ודמעתה שקופה כל-כך
אל אלוהים הכל-יכול
שעה מוזרה
חולפות השעות
תמונות ילדותה
בראי משתקפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|