כול יום שעובר
כמו במסע
דפים נתלשים
תמונות מתויקות אי שם
במגירות תחתונות
מלטפים את הפנים
מגרדים את השכבות
הזמן חולף
מיום ליום
עד השעות הקטנות
כמו סימנים כחולים
לאן אנחנו רודפים?
מי עומד שם ומחייך
הוא בוודאי יודע
איפה החיים נמצאים
כול יום שחולף
ואנחנו עדיין מטיילים
מסעות וטיפוסים
אולי מתחת לסלעים
נמצא
את הסיפורים ששמענו
השירים ששמענו
מקולות אחרים
מישהו בוודאי שילם מקדמה
עכשיו הוא לוקח
את כול הקופה
כול יום שעובר
זה אף פעם לא נגמר
זו תמיד רשימה מלאה,
יום אחד יהיה לנו את הכול ביד
תשלום לשלם, זיכרונות להפקיד
ימים שלמים להחסיר
מסדרות, שאין להם התחלה או סוף
ואנחנו עומדים בתור
מחכים שמשהו ייפול
מאחורי גדרות
בניינים שמסתירים
את מה שיכול היה להיות
השעונים מתקתקים, ואנחנו שוב
במסע, נוסעים לאחור
אל כול יום שעבר
כול יום, שחדל להיות
כמו יום אחרון
סודות ונעלמים
משתנים שלא ידענו להציב
ואנחנו סופרים את הזמן
מביטים בתמונות של אחרים
רגעים מסיפורים של זרים
סופרים את הדקות
בסוף נשארים עם שאריות