"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ". הפסוק הזה, בכיתה א',
היה מבחינתי הפסוק שפותח את הספר הכי חשוב שאנחנו כעם יהודי
נשען עליו. התנ"ך. החשיבה על מי הוא בורא עולם, מה הוא
בשבילנו, איך אנחנו בעיניו לא הטרידה אותי. אותי עניינה העובדה
שאני אשנן את הפסוק כמו תלמיד טוב, אלמד את הפרוש שלו מספרו של
חגי ישראל (תודה על ה-88 סופי בבגרות, יש לך חלק לא קטן בעסק)
ויצא מהמבחן אחרי שהכל מאחורי ויש לי ידע של מלומד ישיבה בבני
ברק פחות מ-7 או 10 שנים לפחות.
היום, בדיעבד מציקה לי העובדה שמיסודי ועד תיכון לא למדתי תנ"ך
עם איזה מלומד מכובד שהיה מסביר לי מי זה בורא עולם? ולמה כ"כ
איכפת לו או שבעצם לא ממש מאיתנו, עם, שהמילה מוסר איבדה כל
צלם אצלו? אז נכון היתה לי האפשרות ללכת ללמוד בבית ספר דתי 5
שעות תושב"ע וגמרא במקום מתמטיקה ואנגלית, אבל מה לעשות שנכון
להיום במוסף של "ממון" מחפשים אנשים שלמדו במהלך חייהם מתמטיקה
או אנגלית לשם משרה מכובדת באיזה מוסד חינוכי גבוהה שמכניס כל
חודש משכורת שנוטפת כמו המיץ העסיסי של ההמבורגר מתוך
הלחמניה.
לשאלה שלי, מי הוא בעצם בורא עולם אף פעם לא ניתנה תשובה.
ברורה התשובה שבורא עולם הוא אלוהים, אך אצלי השאלה היתה הרבה
יותר עמוקה. עד לפני שבוע וחצי התעסקתי במחשבה שאני כחייל
ששומר על אזרחי ישראל ביישובים היהודים באזור יהודה ושומרון
רוצה ואפילו דורש את התשובה לשאלות ממתי התחיל התוהו ובוהו הזה
של מלחמת אחים? ממתי התחילו אנשים להכתיב אחד לשני מה לעשות
מתוך האמונה שאלוהים שלהם אמר להם ככה? הרי גם אני אדם ככולם,
יהודי, מניח תפילין (כן פעם אחרונה שבוודאי פגשתם בזה היה בבר
מצווה או בחתונה, נו אתם יודעים הרצועה מעור בצבע שחור שמניחים
על היד ומטרתו לקשר בינך לבורא עולם) אז למה שהוא לא יתגלה
אליי וישתף אותי בתוכניותיו או רצונותיו בכדי שגם אני אנהג
באופן הזה? ממתי התחלנו לשים את עצמנו שופטים על יצירה של בורא
עולם?
קורא יקר. באותו שבוע וחצי הגעתי להחלטה, אני, חודרה אדם מול
בורא עולם ראש בראש. באותה מידה שבורא עולם דורש ממנו להיות עם
צדיק (בחיים לא נגיע אנחנו אפילו לא שואפים) ודורש ממנו לשמור
מצוות אני דורש מבורא עולם שיענה לי על התשובות הנ"ל. משום מה
כנראה הפקס שהשארתי לו בכותל לא הגיע אליו או שהוא פשוט בחר
להתעלם ממני באופן טוטאלי אבל אני לא מוותר כ"כ בקלות והחלטתי
שאני מתחיל במסע קשה מאוד ומפרך אחרי האלוהים שלי.
המסע שלי התחיל בישוב עמנואל. ישוב דתי-חרדי שרוב תושביו למעט
בודדים מסתובבים בלבוש שחור, פאות ארוכות וציציות מעין ת"א-בני
ברק שכזה. מבחינת התושבים חיילים נחשבים שם לחתול שחור, אנחנו
נראים בעיניהם נורא רע ששלוש יריקות לא מספיקות בשביל להסיר
אותנו מעל הישוב. למרות האפתיה שגילו כלפינו אנשי עמנואל אני
חייב לזקוף לטובתם את השיחות איתם בשער הישוב שלהם.
ביום שבת, באחד מהשמירות שלי בשער הישוב ניגשו אליי מספר ילדים
חרדים בני 11-12 ופנו אליי בשאלה מי הייתי מעדיף להיות בן
ישיבה שלומד תורה כל היום או חייל רע שמפנה את אחיו המתנחלים?
כמו שבוודאי אתם מנחשים זו סוגיה לא קלה למענה ועוד במיוחד
בימים אלו כאשר מתרחשת מלחמת אחים עצבנית בעמונה. תשובתי היתה
פשוטה. עניתי להם שאני מעדיף להיות חייל ולכן אני שומר פה
עליהם ועל שאר המשפחות בישוב. מעבר לכך עניתי להם שאני לא רואה
את עצמי חי באורח חיים דתי או חרדי, לא מתאים לי האיסור על
נסיעה בשבת, הדלקת אש, חיטוט באף, תקיעת נאדים ואם בא לרב
עובדיה גם לנשום רק דרך נחיר אחד. הילדים, מעבר לעובדה שהם
יוצאים מן הכלל בשוני שלהם מילדים רגילים שאתה רואה בפארק
משחקים כדורגל, סוני פלייסטיישן ועושים כל דבר שישאיר להם
זיכרון ילדות הם פשוט שליחי אל או חושבים עצמם לכאלה בדיוק כמו
שאר תושבי הישוב. הניסיון הבלתי פוסק שלהם להחזיר אותי בתשובה
ולהסביר לי שאני יהודי לא תקין, רע ושבעצם אני קישוט בעמדה הרי
שאלוהים הוא זה שבאמת שומר עליהם ולא אני (לפני שנתיים 2
פיגועים בכניסה לעמנואל. רוססו למוות 13 תושבים ע"י מחבלים)
היה מעליב, פוגע והכי חשוב הוכיח לי דבר אחד. בורא עולם עשה
עבודה טובה! ואותם תושבים שאיבדו את חייהם מקבלים עכשיו אצלו
דו"ח על מצבם ולמה הוא איחר להגיע לעמדה בשביל שהפיגוע הזה
יפסק באיזשהו שלב.
בורא עולם הגיע הזמן שנשבור את הדיסטנס ואני אפנה אליך בשמך
הפרטי. אלוהים, למה כל זה קורה? אתה באמת הפסקת לאהוב אותנו?
עשינו מעשה רע שקשה לך למחול לנו עליו? אולי אני בתור
אינדיבידואל חטאתי? תגיד לי כי אין לי בעיה לחזור בי ולשנות את
דרכי. אני רק מבקש ממך לעשות זאת בדרך שלי כי מה שחשוב הוא
שאני אתקן ואז תוכל למחול. מעבר לאלוהים שלי אתה אבא שלי, אבא
גדול כזה ששומר עליי, אבל גם עם זה יש לי בעיה קשה לי לסמוך
עליך. בזמן האחרון אני מרגיש שאני לא מספיק מוגן מפני האויבים
בחוץ, לא מוגן מפני האחים שלי בחוץ. תענה לי אתה אוהב את המצב
הזה שאנחנו מרביצים אחד לשני עד זוב דם רק בשביל שכל אחד ישיג
את המטרה שלו? הם טוענים שאתה זה שאמר שהם צריכים לשבת באדמות
הללו שגובות דם חיילים ומשפחות שכולות. תגיד לי שזה נכון ונניח
להם לחיות בשקט אני אוהב אותם, אנחנו אוהבים אותם אין לנו שום
כוונה לפגוע בהם רק תדבר איתי ושתף אותי בבקשה כמו ששיתפת
אותם. אני מאמין שאני יהודי טוב יד שניה שמגיע לו יחס שווה
כמוהם.
מפריע לי שאתה כבר לא היחיד. יש עוד אלוהים. אלוהים שממציאים
בירושלים ובהתנחלויות. אלוהים כזה שיורד אל הזרמים השונים עם
תנ"ך מחודש ופסוקים חדשים כאלה שנותנים הוראה לבני אדם לשפוט
על היצירה החשובה לך מכל אנחנו, האחים שלהם, בני האדם. אלוהים
אני כ"כ מבולבל שאני קם בבוקר ומניח תפילין אני לא יודע לאיזה
אלוהים אני מניח, של גוש דן, השומרון, השפלה או זה שיושב
בעמונה. אלוהים אני מבקש ממך שתיתן לנו את אחד הערכים החשובים
ביותר - סבלנות.
הסבלנות הזו של ההבנה כלפי אחד את השני שאולי אנחנו שונים
מבחינת רמת האמונה, אבל כולנו אותו אדם. אדם גדול כזה שמורכב
מעשרות גוונים שמחזיקים אחד את השני ומלמדים אחד את השני על
הידע וחכמת החיים הרבה שיש לנו. סבלנות כזו שנוכל לקבל אחד את
השני כמו שאנחנו, אל תגרום לי להישמע  קלישאתי כי אני יודע
שאתה אוהב את זה.
אלוהים עד שיהיה לך זמן לפנות בשבילי תבטיח לי שתקיים דבר אחד.
אנחנו כל שנה מאחלים לכך. תבטיח לי שכל שנה תהיה טובה וטובה
יותר מהשנה הקודמת לה, שנה בלי פיגועים, בלי חיילים מתים כי גם
להם יש אמא שמחכה בבית והכי חשוב שנה ויותר מזה בלי מלחמת
אזרחים. פשוט בשביל שנוכל להיות עם סגולה כמו שתמיד ייחלת לנו.
אני אמשיך לחפש אחריך עד שאני אמצא מי אתה. בעזרת השם.