מרגישה כמו הזאב הרע,
שהציץ בסל של כיפה אדומה,
והחליט - הו! הרי זה נפלא!!
הכיצד אשתלט על זו התכולה?

והסתכל קדימה אל המרחק,
ראה את השביל עליו יפסע ויצעד,
ראה את הסבתא בקצה, וצעק!
"זו אני, כיפה'לה" (אמר, ולא פחד).

עבר מכשולים רבים בדרך,
לאכול את סבתא - הייתה זו עבודת פרך,
אך הצליח להמשיך ולטרוף גם את הכיפה,
ולקנח עם היין, ועם החלה המתוקה.

ודווקא אז, כשחשב שההצלחה כבר בידו,
ותנומה קלה רצה לחטוף טרם לכתו,
לא הועילו לו אוזניו הגדולות,
וגם שיניו קהו וכבר לא היו חדות.

הגיח הצייד, שומר היער הדגול,
להציל את הבנות, מבטן הזאב השבור,
ביד כיפהל'ה הקטנה פרח נבול,
אותו קטפה בשדה בעצתו של הארור.

אז הצלחתי להשיג את מבוקשי,
תכולת הסל עמוק בתוך כרסי,
אך את זו הכרס פתחו לרווחה,
ועכשיו מה שווה הסיפור של כיפה אדומה?