יעל רותם / שלהבת |
שרק מאהבה לא ממומשת
אפשר. איני יודעת לאן לדחוף את מחשבותיי עוד
ואיני רוצה לבטלן לחלוטין ולסתום את מוחי ושכלי.
חייבת אני ללמוד להסתיר את השלהבת האוחזת בי כי
זאת השלהבת האוכלת את מצפוני וליבי
"תור המנוחה עכשיו" ברצוני לומר לה
"בבקשה הניחי לי. איני יכולה יותר לעמוד ב
יסוריי המצפון שאת גורמת לי, כמו אהבתו"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|