ירח של אתמול
חלף עם שחר היום;
את כבר לא במיטתי
אך בושמך עדיין באפי.
דממת השמש
אותי פוגשת
בהיפקחי אל אור היום-
אור השקט המלא בהוד הזיכרון.
זיכרון כף ידך על חזי,
נשימת אפך בתוך אוזני,
רגלייך המשתרגות אלי איברי
וחום גופך המלהיט ייצרי.
זיכרון הקירות שהפכו למראות
השולחות חיוך מתוק,
זיכרון הגרגור החתולי שלך
שפיתני לטבוע באביונה יחדיו
ועכשיו רק בושמך עדיין באפי.
15/03/06 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.