טלי תות / המצולה |
ששוקעת, אל המצולות
אני מרגישה
חושבת פעמיים,
מה בכלל שווה לי לחיות.
כי בכל פעם כשאתה פה
אני מרגישה אותו הדבר.
אנשים מעירים לי,
כבר אין לי מה לומר.
לא תמיד יש מכסה,
לכל סיר עזוב
יושבת חושבת עלי ועליך
ואולי זה כבר לא חשוב.
כי אם אתה רק תדבר עלי
או תשאל אותי שאלה
אני ישר ארגיש יותר כאילו
כבר שקעתי, אל המצולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|