|
אני שונאת כשמקריאים שירים שלי
זה כמו שיש שלט "אין כניסה"
ובכל זאת פולשים.
כמו חוף אסור לרחצה ובכל זאת יש שם שחיינים
וכמעט תמיד יש כלב נושך מאחורי הגדר
וכמעט תמיד מישהו טובע.
אני עוד יותר שונאת להקריא שירים שלי
כאילו אני היא זו שפתחה את הדלת עם השלט המזהיר
כאילו אני שוחה בחוף שבו יש דגל אדום.
ואז אותי הכלב נושך
ואת גופתי מוצאים נפלטת לחוף
אז אל תקראו את השירים שלי בקול
סיבה טובה, יש להכול. |
|
|
צריך להשאיר כמה
ריבועים פנויים,
שאנשים יראו
שעוד יש מקום
עוד דבר חוכמה
מפיו של אפרוח
ורוד על הדף
האחורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.