אני כבר לא יודעת מה יהיה איתנו. מצד אחד אתה מתעלם כל השבת,
אבל זורק מבט כל חצי דקה, את אחד מהמבטים האלה שלך...
אבל לא מתייחס, מרוחק בטירוף.
ולפני יומיים סיפרת לי דברים שלא אמרת לאף אחד אחר.
מצד שני, כשאתה מגלה כמה רע אתה עושה לי, אתה אומר שהיית מרוחק
כי פחדת לנשק אותי שוב.
ואני, סה"כ רוצה לדעת מה איתך, לדבר איתך...
כבר לא יודעת כמה זמן, אבל המון, שאני כותבת רק עליך...
זה מעציב אותי כ"כ...
מעניין אם תחזור לכתוב, ואם כן, מעניין אם תכתוב עלי.
אתה חושב עלי לפעמים?!
אני לא יודעת כמה דמעות שפכתי עליך, או את כמות הכאב שכאבתי
בגללך. למענך.
מעניין אם אי פעם נהיה יחד.
ואם כן, מעניין אם אני אראה לך את כל זה. אין לך מושג כמה
שיחות ניהלתי איתך בלי שהיית כאן בכלל.
דברים שתמיד רציתי להגיד לך, אבל כשבאמת היית, לא הייתי
מסוגלת.
אולי בגלל זה תמיד אני נותרת חסרת מילים כשאתה שואל: "מה קרה?"
כי מבחינתי, כבר סיפרתי לך, פשוט לא שמעת... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.