ארבל הכרמלי / מצהלות חשק |
מתעוררות הרוחות בידיי
ולקולך- שומע דמי
את מצהלות החשק
לנסוך אוני על גופך
כשעיניי נעוצות בעינייך;
לשקוע ולהלום
עד שתזנקי מגופי
אל אביונתך,
אני אאבד עשתונותיי
ואקריב זרעי
על מזבח גופך הגואה.
15/03/06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|