גומות חן על לחייה
שיער גלי מונח כמפת שולחן על כתפיה.
ועיניה בורקות
כמו זכוכיות מנופצות של שמשה.
ומבוכה מתפזרת מבין אצבעותיה
כמו אבק בין קורי עכביש.
ואי אפשר שלא ללטף אותה
לחבק אותה
ללקט אותה אל ליבך כאילו הייתה שם היחידה
ילדה קטנה
נבוכה
מיוחדת
חבל שאין כאן סוכרייה.
בשבילך, כי את לא שם בשבילי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|