מרגישה בסרט
מצב בו אני רואה את החיים חולפים אל מול עיניי.
כאילו אני יושבת בקולנוע עם עוד עשרות אנשים,
יושבת ורואה את כל מה שעובר עליי מבחוץ.
ואני לא יכולה לשנות,
כאילו אין לי חלק בדברים שאני רואה.
אני יושבת, מסתכלת, מזדהה,
אני רואה את עצמי בתוכי אבל לא מצליחה להעיר את עצמי.
אני נשארת יושבת, בוהה במסך
יושבת במעין אפתיות.
אני מקווה להתעורר, לצאת מסרט הבלהות שבו אני צופה,
מהסרט בלהות בו אני חיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.