ישבתי לי על הקבר וכתבתי
שיר קינה חולני
על ימי הקשת והכוכבים
שמים מוטים כמו פצע פעורים
מוזת הצער בי נגעה
פיה עצובה את קצה אפי נישקה
אבל את האלה המתה
איבדתי, ולא מצאתי השנה.
ישבתי ליד ביתה הקט
משוחרר מפטריות של הזיה
וכתבתי שיר קינה
את לא כאן
גם לא זכרון
נשבר העט, יבש הדיו
איך אפשר להביע זמן אבוד
ואני לך השארתי רק דיסק צרוב
מוזת הצער בי נגעה
פיה עצובה את קצה אפי נישקה
אבל את האלה המתה
איבדתי, ולא מצאתי השנה.
(לענבל פ.) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.