בת נפיל היית - כל יכולה
רגשותייך למכביר,
ענבת אותו
בנקרת צבעים רועשים
חמדתך,
הכילתו מקסם
ליבך בנדיבות.
וחלומותיו לא הכרת.

- לא תדע צרות,
  לא עוני,
  לא זקנה
  היה לעץ באיי,
  הכה שורשיך.

      - תני לי ללכת!

בעיניו - רק זיכרון זעיר -  
חלון ביתו ועץ, ופרח בגינה
וגעגוע.

- אגנוב את עברך -
  אקרע לאלף קטעים,
  אשתה געגועיך
  עד חנק.

     - תני לי ללכת!

בתעצומת נפשך נפלת לרגליו
כגשר חציית התעלה של כאבייך
ניערת פרגודי אכזבתך,
נברת פנייך יצאת ללוותו

וקור שרר בביתך -
ואת -
אי -
קליפסו.