|
לכל משורר יש ריח
ולכל שיר יש ארומה
לפעמים חזקה
לפעמים נעימה
לעיתים מסריחה
אבל תמיד נודפת מידו המיוזעת
של המשורר
אל נייר זמני.
לדוד אבידן יש ריח של חבצלות
ליונה וולך של כמון
לשלונסקי ניחוח עדין של נפטלין
ולנתן יונתן
ריח של ציונות מהולה בכאב. |
|
|
עדיף ציפור אחת
ביד, מאשר לעשות
ביד
זוזו לסטרי
במאמצים ליצירת
פתגם טפשי יותר
מ'עם הזמן בא
הפז"ם' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.