הוא לא נותן לי לנשום. הוא כה חזק.
תוקע, חונק, הורג אותי.
בסך הכול להיות מאושרת ממי שאני, מאיך שאני , זאת אני רוצה.
והוא, שוב, לא נותן לי.  
ואינני יודעת מיהו.

שרשרת על היד ובצוואר,
שרשרת ברזל חלודה ובלתי נראית,
שלא נותנת לי מנוח,
לחיות, להריח ולנשום.
ולאהוב.

הלב כה קטן, יתום, מחפש לו אי שם
מעט רחמים
בשביל להמשיך לחיות.

לחשוב עליהם,
אלו שיסבלו כאשר עוד לא אהיה כאן,
ואני צורחת בדממה,
והלב חנוק,
והראש סתום,
ואני מתה פנימה אך עדיין חיה.

בשבילם אני חיה.
לא בשבילי.
אבל אינני יודעת מיהו.