New Stage - Go To Main Page


קר לי. לא קור שגורם לרעוד וגם לא קור שגורם לך לרצות להתעטף
בשמיכה. זה גם לא קור שגורם לך להחוויר או רצון לשתות איזה
שוקו חם. זה קור כזה, מוזר שאי אפשר לחמם. כשכל הדברים הקטנים
של היומיום מתקררים, הדברים ה"לא חשובים"- אין מי שיאכל את
האוכל שאתה מכין, ואים עם מי לריב על המגבות הרטובות במקלחת,
אין מי שיגיד לך מזל טוב ביום ההולדת או שיכין לך עוגה. אין עם
מי לעשן את הסיגריה הראשונה, אין על מי להסתכל ישן- פתאום אתה
קולט שנגמרו לך האנשים. קור כזה של בדידות. אפילו אדם שיגור על
השמש יכול לחוש בקור הזה. אבל אני לא גרה על השמש, אני כאן
בכדור הארץ באחד הימים החמים בשנה. וחם לי- אני יושבת במזגן-
אבל קר לי מבפנים. אני קפואה מבפנים. אלסקה לא משתווה לבלאגן
שיש לי בתוכו. ואני עדיין חיה. ואני כל כך רוצה שמישהו יציל
אותי מתהום הבדידות העמוקה הזו. אני צמאה לחברה אני זקוקה
למישהו שייתן לי קיום כלשהו- שיגרום לי להרגיש שרואים אותי
ושאני לא שקופה. אני זקוקה לחום שלך. קר לי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/11/01 1:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מחסום כתיבתי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה