אחרי הרבה זמן שפחדתי, חזרתי...
לטוב או לרע.

והנה עוד רגע שלא נגמר
עוד רגש שחלף.
מי שומע?
מי רואה?
כשאת בוכה עכשיו.

והנה, את לבד,
בלי אף אחד,
שומעת זמזומים
שמושכים אותך אליו.
עוד ילדה שנהרסת לה לאט,
ועוד אישה שהופכת לאדם מבוזבז.

העצב הזה שהורג,
הבדידות הזו שגומרת וסוגרת,
הקושי הזה שקיים כל יום, את בקושי עוברת.
והשקט שבלילה, השקט לבד,
אף אחד לא לידך עכשיו בלילה, במיטה.
את בודדה,
וקשה לך עכשיו,
קשה לך כל כך,
תיפלי על הרצפה,
הוא יראה אותך בסוף, בוכה.